מקום אחר | Elsewhere

הגלריה בבארי שמחה לארח את קבוצת אמני Elsewhere, מקום אחר.

Elsewhere הינה התארגנות עצמאית ספונטאנית של קבוצת יוצרים ופעילי שטח בתחום האמנות והתיעוד החברתי. מטרתה היא הנעת תהליכים חברתיים חיוביים ויצירת מכנה משותף לפלסטינים, ישראלים ופעילים מארצות אחרות. הם יוצרים באתר האינטרנט שהקימו מרחב פעולה בינלאומי, מקום מפגש המאפשר יצירת דיאלוג בו הם מעודדים החלפת רעיונות, חוויות ונקודות מבט שונות בצורה חופשית ובלתי מתווכת, במציאות בה הניידות והיכולת להיפגש פנים אל פנים מוגבלת. מציאות אשר בה התקשורת נמנעת- הן מבחינה פיזית, באמצעות גבולות וגדרות, והן מבחינה תרבותית, באמצעות סטיגמות, חשיבה מכלילה ודעות קדומות. תקוותם לעורר סובלנות ולסייע בגיבוש מודעות ורגישות חברתית משותפת. חשוב לציין שזוהי התארגנות מלמטה, ללא תמיכה של מוסדות, על סמך הכרות אישית שנוצרה בין אנשים דרך האינטרנט.

סופי ברזון ואימאן מוחמד גרות 2 ק"מ אחת מהשנייה משני צידי הגדר.

 

אימאן מוחמד, צלמת עיתונות בת 22 מעזה, בוגרת החוג לתקשורת ומדיה במכללה האיסלאמית בעזה, הצלמת האשה היחידה, מאוד מוערכת למרות גילה הצעיר. בתקופת "עופרת יצוקה" שמרה על קשר והעבירה תמונות בזמן אמת. הדגש היה לא על מראות קשים אלא על הפן האנושי, על חיי היום יום, קשיי הקיום הכלכלי בעזה והרבה רגישות לניו אנסים וליחסי כוח בחברה, למעמד האישה – שזה פרויקט גדול שהיא עובדת עליו.

בתערוכה היא מציגה את סדרת העבודות "זרחן לבן", שמתעדת שני ילדים בעזה , עם דודם וסבתם, שנכוו קשות בעקבות החשיפה לפצצה.

 

סופי ברזון, בת בארי, בוגרת קמרה אובסקורה, מכירה לאורך שנים את החיים בצל המציאות הביטחונית ולמרות זה ובשל זה, נוצר קליק מיידי בינה לבין אימאן. אצל סופי הדגש בצילום הוא על חיי ילדים בצל העימות (בעיקר ילדות). ההשלכות הפסיכולוגיות על העולם הפנימי שלהן. היא מתלבטת בשאלה כיצד מספרים סיפור שאינו נראה באמצעות כלי המתעד את הנראה. כיצד יכול הצילום להביט מעבר לפני השטח החיצוניים? סופי שואלת כיצד מצלמים הריסות שכבר שוקמו (באופן פיזי), אזעקות שכבר פסקו, חרדות, פחדים. וסיוטים – כיצד מצלמים סיוטים? תוך כך היא מפתחת שפה אישית שמנסה לגעת בקצות העצבים שלנו ולהעביר תחושות.

 

סמארה שבאט, אמנית מהגליל, מסיימת לימודי אמנות באורנים, יש לה הסמכה בסוציולוגיה ופעילה בייעוץ חינוכי. עבודותיה "כפרים עקורים" מתמקדות בשאלות של זהות אישית כאישה צעירה בחברה מסורתית שחוותה עקירה. בלוויית נשים וגברים שהיו בנעוריהם בתקופת 48 היא חוזרת איתם למחוזות ילדותם ומנסה לשחזר את זיכרון הכפרים שחרבו.

 

קיקה קירשנבאום, צלם עיתונות עצמאי מבוסס וידוע שמפרסם במיטב העיתונים בעולם, בהם האינדיפנדנט הבריטי, ומורה לצילום, עובד שנים רבות בשטחי הרשות הפלסטינית ובאזור גדר ההפרדה. הפרויקט הנוכחי שלו, פרויקט ארוך טווח, עוקב אחר סימנים של "הכיבוש הבלתי נראה": דרך שימוש בשפה ויזואלית כשיטה להפרדה, באמצעות חומות, גדרות, מגדלים, כבישים עוקפים המאפשרים חיכוך מינימאלי, הכיבוש נעלם מן העין. החומות וכל סוגי החסימות סוגרים את שדה הראיה והופכים את הצד השני לנעלם חסר זהות. האחריות האישית של כל אחד מאיתנו עוברת כך לידי הממסד הביטחוני ואנו מסירים מכתפינו את האחריות לחיפוש פתרון של שלום וסוף לכיבוש. קיקה עוסק בהשלכות התרבותיות והפוליטיות של מדיניות ההסוואה וההפרדה הבלתי נראית.

 

יהודית אילני, צלמת, אמנית ואקטיביסטית חברתית שחיה ביפו בשכונת עג'מי ופועלת בקרב קבוצות מוחלשות בחברה, בעיקר נשים ערביות ומשפחות מעוטות יכולת שנמצאות בסכנת פינוי מבתיהן. היא משתמשת בצילום ככלי להעצמה. לעבודתה אופי קולאז'יסטי שמחבר יחד אלמנטים מחיי היומיום של משפחות אלו, מסביבת חייהן ומאבקן. עבודתה נקראת "ממנטו מורי" ועוסקת בייסורים ובמוות ובהכחשה שנשים עשויות להביא על עצמן.

 

יוסי נחמיאס, צלם, מורה לצילום ופעיל ביצירת הקולקטיב הקהילתי של Elsewhere, הרוח החיה שמאחורי התערוכה. העבודה שלו בתערוכה מורכבת משני חלקים: האחד הוא תמונה מתוך פרויקט שנמצא בתהליך, הנקרא: "נגיעות בגבול" – מצלם בני משפחה על רקע נופים שמעבר לגבול (שתי בנותיו צופות לכיוון רצועת עזה). החלק השני הוא וידיאו שחומרי הגלם שלו משנות ה-90, המתארים את המתחם של הר הצופים שמורכב מהסביבה הפלסטינית של כפר עיסוויה, שממנו מגיעים רבים מעובדי התחזוקה של בצלאל, ומהסטודנטים וסגל ההוראה שבאים מרבדים יותר מבוססים כלכלית ותרבותית בחברה הישראלית. המצלמה משוטטת וקולטת לחליפין מראות פנים וחוץ, את מראה הספרייה, עמוסת הספרים על המדפים ומנגד דרך החלון את מראה הכפר הערבי השכן, את הכביש המקיף את הקמפוס והבתים סביבו ואת רצפת הכיתה, ששוטף אותה עובד ניקיון, אחד מערביי עיסוויה.

 

באתר Elsewhere משתתפים עוד אמנים רבים, צלמי סטילס, וידיאו ופעילים אחרים. ששת האמנים המציגים בגלריה בבארי הם רק קומץ קטן מהפעילות הענפה של הקבוצה.

הצופים מוזמנים להיכנס לאתר בעצמם. לנוחותכם הצבנו עמדת מחשב בגלריה: Elsewhere.ning.com                                                           

 

 

זיוה ילין – אוצרת הגלריה