ליאור קריאל ואורלי אמסלם
"אושפיזין-פאשן פרפורמנס 1" בגלריה בבארי היא יצירה קהילתית ייחודית ומרגשת אותה מובילה אמנית הפרפורמנס ליאור קריאל, כשהיא משתפת פעולה עם אמנית הוידיאו והצלמת אורלי אמסלם.
הרעיון לעיסוק בלבוש, לעצב בגדים לקבוצת חברי הקיבוץ המשתתפים בפרויקט, נבע אצל האמנית ליאור קריאל ממקום עמוק בו היא נוגעת בעבודותיה של כיסוי ומסכה, הצורך להיעלם מעיני האחר מתוך מודעות קיומית של שונות, מתוך הקושי בהסתגלות לתביעות החברה הסובבת אותנו. מה שנכון לכל מקום בו חיים בני אדם, בולט ביתר שאת בחברה הקיבוצית הצפופה והאינטנסיבית. פה נאלץ היחיד לבנות לו הגנות, להסתיר סודות, לחפש את המקום הפרטי שהוא רק שלו בתוך הטוטאליות של חיי הקולקטיב. אותם סודות, על פי השקפת עולמה של האמנית ליאור קריאל, ניתנים להיות מוצפנים עמוק בתוך הבגד אותו אנו לובשים, שמהווה מקלט זמני, מקום להעלמות מעיניים בוחנות של אחרים, ולהסוואה. מאידך, יכול הבגד לשקף אינדיבידואליות ויצירתיות.
הרעיון היה שלאורך חודשי התרחשות הפרויקט יכינו האמנית והמשתתפים מהקהילה, חברי הקיבוץ, גזרות לקולקציה אישית שתותאם לכל אחד מהמשתתפים, למידותיו, לסיפורו האישי, שהוא גם סיפור המקום. הם יעבדו כקבוצה על אירוע קצה, פרפורמנס/תצוגת אופנה, שיצולם ויתועד לתערוכה ולקטלוג. המפגשים היו מרתקים לשני הצדדים. נדרשו בהן הקשבה, למידה ופתיחות לאחר שחי לידך במשך שנים, או שבא מבחוץ ויש לו שפה ומראה כה שונה משלך.
במהלך העבודה עם קבוצת חברי בארי, שהתחילה בחודש מאי 2014 והמשיכה עד אוקטובר, התפתח הרעיון והשתנו דברים. פרצה מלחמה בעזה וקיבוץ בארי היה בלב אזור המלחמה. מהשיחות עם חברי הקבוצה עלו החרדות ותחושת הבהילות לרוץ למיגון, לעיתים לעזוב את הבית. מכאן נבט בליאור הרעיון לבנות את הקולקציה כולה על בסיס של ציפות וסדינים ושמיכות, כמו לומר- מתוך הבהילות והחופזה לבשנו את הבית על עצמנו והלכנו. כך נוסף ההיבט הפוליטי המאוד רלוונטי לתקופה בעקבות מבצע "צוק איתן", שלא ניתן היה להתעלם מקיומו.
התערוכה המוצגת בגלריה מהווה למעשה סיכום הפרויקט הקהילתי ותיעודו בצילום ובוידיאו וכן הצגת הבגדים על קולבים לאחר אירוע הפרפורמנס-תצוגת האופנה שיתרחש בפתיחת התערוכה ברחבת הגלריה. היה חשוב לנו להוציא לתערוכה זו קטלוג שיהווה תיעוד לעבודה הקהילתית המשמעותית שנעשתה בחודשים אלו בין האמניות לבין קבוצת אנשי קהילת בארי, קבוצה רב גילית ומגוונת שזכתה להיחשף למושג פרפורמנס, ולעבוד כל אחד לחוד וכקבוצה עם האמניות. הקטלוג עשוי להידמות במבט ראשון לקטלוג אופנה, כשכל משתתף מדגמן את הבגד שנתפר במיוחד לו, אולם הדוגמנים אינם מקצועיים והדגש אינו על התוצר הסופי אלא על התהליך הקהילתי שחושף את הפן האישי בתוך הקהילתי,המקומי, הקולקטיבי.
זה המקום להודות לכל התומכים במלאכה: בראש וראשונה לחברי בארי, אנשי קבוצת הפרפורמנס שללא סקרנותם והתגייסותם בכל שעה וזמן לא היה קם הפרויקט, לאסף וייס על העזרה בסאונד לתצוגת האופנה, לכרמית דבורי על עזרתה בהפקת ערב התרבות בפתיחת התערוכה, לאנשי ההגברה והתאורה , לירון לוי על עיצוב הקטלוג היפה בזמן כה קצר ולדודי בראילובסקי על שנעתר לכתוב לו, לסופי ברזון-מקאי על עזרתה בכל ולאמניות שלנו שלא חסכו שעות בנסיעות ובכסף להצלחת הפרויקט החשוב והמרגש הזה.